<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימנים ח'—ט'</h1>
<h2>דף מד.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל בברכת מעין ג' ובעל העץ ובעל הגפן צריך להזכיר בה מעין המאורע כמו שמזכיר בברכת ג'. וכן מצינו בירושלמי וצריך להזכיר בה מעין המאורע של שבת בשבת ושל י"ט בי"ט ושל ר"ח בר"ח. בשבת אומרים ושמחנו בה בשבת קדשך. ובי"ט אומר ושמחנו בה בי"ט קדשך. ובר"ח אומר והעלה זכרוננו לפניך לטובה בראשי חדשיך. והראב"ד ז"ל כתב מעולם לא ראינו מי שחשש לזה הירושלמי. וי"א שהירושלמי נאמר למי שלא אכל פת אותו היום שלא בירך ברכ' ג' וכיון שכן לא הזכיר מעין המאורע וכשאוכל פירות מז' המינין צריך להזכיר בהם מעין המאורע אחר שלא הזכירו פעם אחרת. והרשב"א כתב מיהו עכשיו לא נהגו כן ופוק חזי מה עמא דבר וכ"כ בעלי התוספות ז"ל: ויש שחותמין כל ברכה מעין ג' בין של מיני מזונות בין של יין בין של פירות בא"י על הארץ ועל הפירות וכן דעת הרמב"ם והר"ם מקוצי ז"ל וכן נמי דעת רוב הפוסקים ז"ל. ודעת ר' האיי והרי"ף שחותמין ליין על הארץ ועפ"ה, ובשאר הפירות על הארץ ועל הפירות וכ"כ הרשב"א ז"ל כמו שכתבנו ורבני ארץ ישראל כיון שיושבין בא"י מפני שבח הארץ חותמין על הארץ ועל פירותיה אך אם באו פירות הארץ בחוצה לארץ אין צריך לשנות מטבע חוצה לארץ אבל צריך להפריש מעשר וכן עשה הר' יונה הלכה למעשה והרשב"א ז"ל כתב דחותמין בה על הארץ ועל פירותיה.
